לוויין התקשורת הישראלי עמוס 2 שוגר בהצלחה

שבע שנים וחצי אחרי שיגור לוויין התקשורת הישראלי הראשון, עמוס 1, שוגר בהצלחה והוכנס למסלולו הלוויין השני, עמוס 2. השיגור בוצע בלילה שבין ה-27 ל-28 בדצמבר 2003 מהקוסמודרום בבייקונור שבקזחסטן, באמצעות המשגר הרוסי סויוז-פרגט.

זהו הלוויין התשיעי שמשגרת ישראל בהצלחה לחלל מאז 1988, והלוויין הישראלי החמישי שסובב כיום בחלל (יחד עם עמוס 1, אופק 5, ארוס 1 וגורווין-טכסאס 2).

לוויין התקשורת עמוס 2 מבוסס על פלטפורמת עמוס 1 בתוספת שיפורים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים. השינויים שהוכנסו נועדו לענות על דרישות המשימה, בעיקר בביצועי המטעד, מספר המשיבים, שטחי השירות והספק המשיבים.

עמוס 2 ישרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: ישראל והמזרח התיכון, אירופה והחוף המזרחי של ארה"ב. שירותי השידור והתקשורת שיעניק הלוויין כוללים: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים (כמו השירותים שמציעה חברת (YES, הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת. ייחודו של עמוס 2 מתבטא בעוצמתו הגבוהה, אשר מאפשרת לקלוט את השידורים באנטנה קטנה יחסית (בקוטר 60 ס"מ). יש בו 22 מקטעי חלל פעילים, כל אחד ברוחב פס של 36 מגה-הרץ, וכן שישה מקטעי חלל לגיבוי.

עלות הפרויקט כולו כ-150 מיליון דולר, וחברת חלל-תקשורת צופה שהיקף ההכנסות מהלוויין יגיע ל-400 מיליון דולר.

משגר רוסי אמין ביותר

השיגורים המסחריים לחלל באמצעות סויוז-פרגט מוצעים על-ידי סטארסם -- חברה רוסית-צרפתית בבעלות משותפת של אריאנספייס, התאגיד האירופי EADS, סוכנות החלל הרוסית ומרכז החלל הרוסי סאמארה, שהוקמה בשנת 1996. הזנקת עמוס 2 לחלל הייתה המשימה ה-12 של סטארסם, אך זוהי הפעם הראשונה שהמשגר הרוסי שימש להכנסת לוויין למסלול גיאוסטציונרי (בגובה של כ-36,000 ק"מ מעל פני כדור-הארץ).

סויוז הוא המשגר הוותיק והמנוסה ביותר בעולם, שהוכיח רמת אמינות של 99.5%. הזנקת עמוס 2 הייתה השיגור ה-1,684 של טיל ממשפחת סויוז. המשגרים ממשפחת סויוז מיוצרים במרכז החלל סאמארה ברוסיה, בקצב של 10 עד 15 טילים בשנה, ומשמשים גם לשיגור חלליות מאוישות לתחנת החלל הבינלאומית. אורכו הכולל של המשגר 64.5 מטר, ומשקלו בהמראה 308 טון.

משפחת משגרי הסויוז מאופיינת בשלושה שלבים תחתונים שמוזנים בדלק נוזלי (נפט וחמצן נוזלי). ארבעת המאיצים שמותקנים סביב הליבה המרכזית מהווים את השלב הראשון. עם תום בעירתם, אחרי 118 שניות, הם מופרדים מהטיל. ליבת הטיל, שמהווה את השלב השני, בוערת במשך 290 שניות (שני השלבים הראשונים מוצתים על כן השיגור ופועלים בו-זמנית בתחילת ההמראה). השלב השלישי, שמותקן מעל לשלב השני, בוער במשך 240 שניות. השלב הרביעי, פרגט, ניתן להצתה חוזרת בטיסה עד 20 פעם, ומאפשר לפיכך ביצוע תמרונים מורכבים לשם הכנסה למסלול הרצוי.

שלושת השלבים הראשונים של הסויוז הביאו את המודול הקדמי (שכלל את הפרגט ואת הלוויין) כעבור כ-9 דקות לגובה 185 ק"מ ולמהירות של 7,750 מטר לשנייה. בתהליך שיגור העמוס 2 הופעל הפרגט שלוש פעמים, כדי להכניס את הלוויין למסלול מעבר שיאפשר לו להגיע למסלול הגיאוסטציונרי הסופי. הלוויין נפרד מהפרגט כ-6 שעות ו-46 דקות לאחר השיגור, וביצע את התמרונים הסופיים בכוחות עצמו. תחנתו הסופית תהיה לא רחוק מעמוס 1, בקו האורך 4 מעלות מערב.

פרטים נוספים על הלוויין, על המשימה ועל המשגר ניתן למצוא באתרים הבאים:

מצגת בעברית: http://www.iai.co.il/pict/press/shigor%20amos%202_press.pdf

אתר חברת חלל-תקשורת: http://www.spacecom.co.il

אתר חברת סטארסם: http://www.starsem.com

חומר רקע באנגלית על המשימה: http://www.arianespace.com/site/news/kit/Vol_ST_GB.pdf

 

בדיקות סופיות: הלוויין עמוס 2 במפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית לישראל.

הכנות לשיגור: עמוס 2 מחובר לשלב העליון פרגט לפני ההרכבה בראש המשגר.

השיגור: הצתת מנועי הסויוז לפני ההמראה.

<חזרה לארכיון (עמוד ראשי)>

© האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל  www.aerospace.org.il