להזמנת מינוי פנה אל biaf@aerospace.org.il
אדר ב' תשע"ו – מארס 2016
בתוכן:
העיתון כולו בצבעים!
מועבר למנויים בקובץ PDF
חיל האוויר
ה-F-35A הישראלי הראשון לובש צורה בפורט וורת'
בז 122: מטוס F-15B שניזוק קשה בתאונה משוקם בחיל האוויר
כטב"מים
הפרד האווירי ביצע טיסה אוטונומית ראשונה
סקיילארק 3 - מיני-כטב"ם חדש של אלביט מערכות
צבא ארה"ב הוציא משירות את הכטב"ם הטקטי האנטר אחרי כ-20 שנות הפעלה
התע"א חשפה חימושים משוטטים מדור חדש
מטאור איירוספייס מפתחת את הכטב"ם אימפקט
תעשיות ביטחוניות בישראל
הוחל באספקת מערכת שרביט קסמים לחיל האוויר
התע"א סיפקה 31 מטוסי מנהלים חדשים בשנת 2015
רווחי התעשיות הביטחוניות ב-2015
חברות תעופה ישראליות
עיט החלה להפעיל קו טיסות בין ראש פינה לאילת
תולדות שדה התעופה ראש פינה
רווחי שיא לאל-על בשנת 2015
ישראייר השיגה רווח שנתי - לראשונה בתולדותיה
חברות תעופה זרות
תנועת הנוסעים בנתב"ג גדלה בשנת 2015 ב-9.2%
טיסות ישירות מישראל לסין עם היינאן איירליינס
תאונות טיסה
שלושה אנשים נהרגו בשתי תאונות קטלניות בשנת 2015; שמונה תאונות חמורות
משטרת ישראל
מסוקי איירבאס H125 ו-H145 למשטרת ישראל
שני מטוסי איירקאם בטיסה מעל אזור פולג - מצילומי רון גפני
מטוסי לחימה של חיל האוויר
דאסו מיסטר IVA
שנת 1955 הייתה נקודת מפנה בהתעצמותם של חילות האוויר הערביים, כאשר מאזן הכוחות במזרח התיכון נטה באופן בולט לטובת הערבים. בעקבות עסקת הנשק שנחתמה בין צ'כוסלובקיה לבין מצרים בספטמבר 1955 החלו לזרום למצרים כמויות עצומות של נשק רוסי מכל הסוגים, שכלל כ-110 מטוסי מיג-15 וכ-40 מפציצים מדגם איליושין IL-28. לעומת כ-50 מטוסי קרב סילוניים מדגמי מטאור ואוראגן שהיו בשירות חיל האוויר הישראלי בסוף 1955, גדל חיל האוויר המצרי לכ-150 מטוסי קרב סילוניים מדגמי מטאור, ומפייר ומיג-15. אך לא רק ההפרש הכמותי היה גורם מכריע בהפיכתה של קערת מאזן הכוחות על פיה, אלא גם היתרון האיכותי שהשיגו המצרים. מטוסי המיג-15 עלו באופן בולט בכושרם על המטאורים והאוראגנים של חיל האוויר הישראלי, ומטוסי המיג-17 שהובטחו להגיע למצרים ב-1956 היוו איום הרבה יותר גדול. בעקבות ההתעצמות המצרית גבר הצורך בתגבור כוחו של חיל האוויר הישראלי, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית, והוא נעשה דחוף ביותר. קשרי הרכש הצבאי עם צרפת הלכו והתהדקו באותה עת, לאחר הפריצה הראשונה של המחסומים בעסקת האוראגנים, וישראל הפעילה לחץ כבד לקבלת מטוסי קרב מתקדמים יותר. חיל האוויר לא היה מוכן להסתפק במטוסי המיסטר II שהוצעו לו, ודרש לקבל את מטוסי הקרב המתקדמים ביותר של צרפת באותה עת - המיסטר IVA. כאשר הגיעו ראשוני מטוסי המיסטר IVA לישראל באפריל 1956 הייתה בחיל האוויר שמחה אמיתית. שררה תמימות דעים כי המיסטר הוא מטוס קרב בעל ביצועים מעולים בקרבות אוויר, היכול להתמודד מעמדת שוויון - ואולי אף מעמדת עליונות מסוימת - עם מטוסי הקרב הסובייטיים מדגם מיג-15 שהחלו להיכנס לשירות חילות האוויר של מצרים וסוריה. מפקדי חיל האוויר ראו במיסטרים מטוסי "חוד חנית", המשפרים באופן בולט את כושרו של החיל להתמודד עם חילות האוויר הערביים ולנצח אותם. ואמנם, המיסטר אישר את התקוות שתלו בו, והוכיח את עצמו במבצע קדש כמטוס מעולה לעליונות אווירית. טייסי המיסטרים יצאו כשידם על העליונה בכל קרבות האוויר שנוהלו עם המיגים המצריים, והצליחו להפיל שבעה מטוסי אויב. תהילתו הגדולה של המיסטר IVA באה לו, אמנם, במבצע קדש באוקטובר 1956, אך גם לאחר מכן לא נס לחו. במשך קרוב ל-15 שנות שירותו בחיל האוויר הופעל המיסטר בהצלחה במשימות מבצעיות רבות, ותרם תרומה נכבדה גם לניצחונו המוחץ של חיל האוויר במלחמת ששת הימים, כשהוכיח את עצמו כמטוס תקיפה משובח. הכתבה סוקרת את תולדות פיתוח המטוס, רכישת המטוסים לחיל האוויר, מיספור המטוסים, מיסטרים בטייסות 101, 109 ו-116, וגורל המטוסים אחרי הוצאתם משירות.