להזמנת מינוי פנה אל biaf@aerospace.org.il
שבט תש"ף – ינואר 2020
בתוכן:
העיתון כולו בצבעים!
מועבר למנויים בקובץ PDF
טייסת אדיר שנייה נפתחה בבסיס נבטים.
ארבעה חילות אוויר זרים השתתפו בתרגיל בלו פלג הרביעי בעובדה.
הושלמה הסבתו של מטוס הבואינג 767 להטסת ראשי המדינה.
התע"א סיפקה 31 מטוסי מנהלים חדשים בשנת 2019.
בלובירד הציגה את המיני-כטב"ם WanderB הממריא ונוחת אנכית.
אלפא 800: מסוק זעיר בלתי מאויש מתוצרת ספרד.
רפאל הציגה מערכת ניידת נגד רחפנים.
התע"א תפתח ותבנה את לוויין התקשורת הלאומי דרור 1.
לוויין התלמידים הזעיר דוכיפת 3 שוגר מהודו.
34 כלי-טיס נוספו ברישום הישראלי בשנת 2019
17 כלי-טיס עזבו לחו"ל או קורקעו לצמיתות בשנת 2019
הסתיים עידן מטוסי ה-747 באל-על.
ארבעה מטוסים נמחו בתאונות בשנת 2018.
טייס דאון נהרג בתאונה קטלנית יחידה בשנת 2019; תשעה כלי-טיס נוספים נמחו בתאונות חמורות.
תנועת הנוסעים בנתב"ג גדלה בשנת 2019 בכ-8.2%.
חילות אוויר במזרח התיכון: קאלידוס B-250 באמירויות; איראן הציגה את מטוס האימון החדש Kowsar-88 יאסין.
קשרי התעופה בין ישראל לאוסטרליה 2020-1948
שדה תעופה בהרצליה נקרא על שמו של מודי אלון.
מטוסי ערבה בשירות צבא ואזרחי - עדכון: ערבה "כוכב חמה"; תמונת הבטיחות העגומה של מטוסי הערבה.
זכות ראשונים: חלוצי התיכון האווירונאוטי בישראל
משה ארנס: פעילותו בתחומי האווירונאוטיקה
משה (מישה) ארנס היה אישיות מוכרת בציבור הרחב, בזכות מגוון התפקידים הבכירים שמילא בתחום הפוליטי מ-1972 עד 2003 - כחבר כנסת, יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, שגריר ישראל בארה"ב, שר החוץ, ושלוש פעמים נפרדות כשר הביטחון. אך אין מתאים יותר מארנס להיכלל בסדרת הכתבות שלנו "זכות ראשונים", בהיותו אחד המשפיעים ביותר מבין חלוצי התיכון האווירונאוטי במדינת ישראל.
ארנס תיעד את עיקרי קורות חייו בספרו האוטוביוגרפי למען ביטחון ישראל, שפורסם בשנת 2018, פחות משנה לפני מותו (ראה סקירה ב"ביעף" e145 עמ' 22). כדי שלא לחזור על דברים שכבר פורסמו, החלטנו להתרכז בכתבה זו בפעילותו בתחום האווירונאוטיקה בלבד ולהדגיש את תרומתו הייחודית להתפתחות התעשייה האווירונאוטית בישראל.
בן קשלס מתאר את תחנות חייו של ארנס בתחום המקצועי: לימודים לתואר שני בהנדסה אווירונאוטית עם התמחות בהנעה; עבודה כמהנדס בחברת קרטיס-רייט בארה"ב; הצטרפות לסגל המחלקה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון והתקדמות עד לדרגת פרופסור חבר; מעבר לתעשייה האווירית לישראל וכהונה במשך קרוב לעשור כסמנכ"ל להנדסה ומנהל חטיבת ההנדסה.
כמרצה בטכניון מ-1958 עד 1965 תרם ארנס לחינוך דור חדש של מהנדסי אווירונאוטיקה, שהצטרפו לתעשייה ואפשרו ביצוע פרויקטים חשובים. כמנהל חטיבת ההנדסה בתע"א מ-1962 עד 1971 קידם את הסבת הסטראטוקרוזר למטוס תובלה צבאי, תיכון ופיתוח מטוס הערבה, השבחת מטוס המנהלים הסילוני קומודור ג'ט, פיתוח הטיל גבריאל למעמד מבצעי, והתאמת מנוע אמריקני למיראז' הצרפתי בפרויקט טכנולוג.
בתפקידיו הפוליטיים בשנות ה-80' ואחריהן היה מהתומכים המסורים ביותר לפרויקט מטוס הלביא וסייע רבות להשגת מימון אמריקני לתוכנית. כמו-כן תמך וסייע לתוכניות לוויין התצפית הישראלי אופק, משגר הלוויינים שביט וההגנה האקטיבית בפני טילים בליסטיים (חץ).
כטב"מים בשירות צה"ל
הטיסה המבצעית הראשונה של מזל"ט ישראלי בעורף האויב: הסיפור המלא
איסוף מודיעין חזותי מעבר לקווי האויב באמצעות כלי-טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) נהוגים מרחוק נראה כיום כברור מאליו ונפוץ מאוד בכל רחבי העולם. הרעיון פותח בישראל לפני כיובל שנים, ביוזמה של קצין המודיעין שבתאי בריל, שגייס לסיועו את טייסי חיל האוויר שלמה ברק ועזרא דותן. המשימה המבצעית הראשונה לצילום מתקנים מצריים חשודים מעבר לתעלת סואץ באמצעות טיסן נהוג-רדיו שצויד במצלמה בוצעה ב-7 ביולי 1969, כאשר את הטיסן הטיס בנועזות נפתלי הורוביץ - מהנדס אווירונאוטיקה צעיר בתע"א, שהיה בין הבודדים בארץ באותה תקופה שעסק כתחביב בתחום חדשני זה.
נפתלי, שהיה חבר מערכת "ביעף" מראשית הופעת כתב-העת בשנת 1972 ועד 1995, כשפרסם כתבות בנושאי טיסנאות וטיסה במטוסים קלים, נענה לבקשתנו לתאר את "מבצע טיסן" שבו היה מעורב לפני יובל שנים ולהעמיד את העובדות ההיסטוריות על דיוקן.
סקירת ספרי תעופה וחלל חדשים, שיצאו לאור בארץ ובעולם. המדור כולל הפעם סקירה של הכותרים:
ממלחמת הכוכבים עד כיפת ברזל - המאבק על ההגנה האקטיבית בישראל, מאת עוזי רובין, הוצאת אפי מלצר, 2019
הגנה אקטיבית, מאת אריה הרצוג, הוצאת קונטנטו, תל-אביב, 2016