אירוע לציון 50 שנות הוראה ומחקר של פרופ' מנחם ברוך
בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון
באירוע רב משתתפים, שנערך ב-26 באוקטובר
2005, ציינו בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון 50 שנות הוראה ומחקר של
פרופ' מנחם ברוך. את חתן היובל בירכו עמיתיו ותלמידיו בפקולטה, ובתום הברכות
הוצגו הרצאות מדעיות בנושאים הקשורים לתחומי עיסוקו של פרופ' ברוך. המעורבות
של פרופ' ברוך במגוון גדול של תחומים השתקפה בעיסוקם של המרצים, שבאו
מפקולטות שונות באקדמיה ומתעשיות שונות.
פרופ' יוסף זינגר סיפר על המפגש הראשון עם פרופ' ברוך: הוא שמע על סטודנט במחלקה למכניקה שמחפש מנחה, ירד אליו לקומה הראשונה בבניין המחלקה לאווירונאוטיקה, ששם שכנה המחלקה למכניקה, וכך השיג את הדוקטורנט הראשון שלו. הקשר הזה היה יוצא דופן, שכן המנחה היה צעיר יותר מהמונחה. שיתוף הפעולה בין השניים נמשך עשרות שנים והניב עבודות רבות, תוך הצגת שיטות חישוב תיאורטיות ושיטות מעשיות, כשבכולן מוטיב משותף - עבודה עם תכלית, שיש לה יישום בתעשייה.
במבט לאחור, פרופ' זינגר מרשה לעצמו להגדיר את סוג הקשר ביניהם כ"מודל של שיתוף פעולה לדרכי עבודה ולשיטות עבודה". הם למדו להפיק תועלת מניסיונם השונה (מנחם ברוך בא מהנדסה אזרחית) ומנטיותיהם השונות. למודל הזה של תלמיד שהפך אחר-כך לשותף, הצטרפו בהמשך שותפים נוספים, ביניהם פרופ' תנחום וולר, פרופ' דוד דורבן ופרופ' חיים אברמוביץ'.
ההרצאה המדעית הראשונה ניתנה על-ידי פרופ' דן גבעולי. הוא סקר עשר מהתרומות היותר חשובות (לטעמו האישי) מעבודותיו הרבות של פרופ' ברוך. הסקירה התחילה בעבודה שפורסמה בשנת 1963 על אפקט האקסצנטריות של החיזוקים בקליפה, ונמשכה לנושאים מגוונים נוספים, כגון: עומס קריסה נמוך של קליפה קונית (יחד עם עובדיה הררי), תגובה לרעידות אדמה של מבנה רב-קומות לא סימטרי (יחד עם מנדלסון מהנדסה אזרחית), משוואות אינטגראליות לקביעה לא-הרסנית של עומסי קריסה לקורות ולטבלאות (פורסם לראשונה ב-1973 והושלם ב-2002), אורתוגונליזציה של משוואות (יחד עם פרופ' יצחק בר-יצחק) ליישום בעיקר בניווט אינרציאלי, ועוד על חוקי המילטון ועל עיוות של מבני חלל. לסיכום הסקירה ציין פרופ' גבעולי את ייחודיות עבודותיו של פרופ' ברוך לא רק במגוון הנושאים, אלא את עומקם, כשבכולם התרומה היא משמעותית ויסודית, ובניסוח חד וישיר.
ההרצאות הבאות הציגו תרומות חדשות על העבודות שנעשו עם פרופ' ברוך ונמשכו במקומות שמהם באו המרצים: בפקולטה להנדסה אזרחית, בפקולטה להנדסת מכונות, בתעשייה האווירית לישראל, ובאוניברסיטת תל-אביב.
מהאוניברסיטה הטכנית של דלפט בהולנד הגיע פרופ' קוצ'י ז'אנקו, שמחלק את זמנו בהוראה ובמחקר ובתעשייה בפיליפס-מוליכים-למחצה. נושא הרצאתו: מג'אמבו לננו – השפעת מיקרו-אלקטרוניקה על הנדסה מכאנית.
שתי הרצאות ניתנו על-ידי מרצים מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל: פרופ' חיים אברמוביץ', הציג שילוב של תיאוריה עם ניסויים על שילוב של לחיצה צירית עם פיתול על ליווחים עקומים מחוזקים, ופרופ' דוד דורבן הציג פתרון אלגנטי לבעיית קורה עם תמיכות קצה כמעט מושלמות.
בפתיחת הרצאתו של פרופ' דורבן הוא סיפר על הקשר שלו עם הבעיה שהציג, ועם פרופ' ברוך. בסוף שנות ה-60' ותחילת שנות ה-70', כאשר השלים את תואר המגיסטר שלו אצל פרופ אבינועם ליבאי, הוא הזדמן הרבה לחדרו של פרופ' ברוך, ותמיד מצא על הלוח את אותו ציור בווריאציות שונות: קורה נלחצת הנשענת בקצותיה על קפיצי שקיעה וקפיצי פיתול. בשנת 1973 הסתבכה הבעיה כאשר בקצוות נוספו עוד "קפיצי צימוד". בצורת ההצגה המקורית של הבעיה היו לפחות ארבעה משתנים בלתי תלויים, שבתחומי הקצה שלהם נתנו את תנאי הגבול הקלאסיים של קצה חופשי או קצה רתום או על סמכים פרקיים. בעבודה הנוכחית שהציג כעת פרופ' דורבן, תוך שימוש חכם במשתנים חדשים, הוא הצליח לצמצם את מספר הפרמטרים לשלושה: קפיץ שקיעה אחד "ממוצע", קפיץ פיתול אחד "ממוצע", וגודל שמבטא אקסצנטריות. ההצגה החדשה מאפשרת למפות את כל מרחב המקרים בכל התחומים.
ראה את תוכנית ערב העיון.
© האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל www.aerospace.org.il