נשיא המדינה, שמעון פרס, וגב' רונה רמון חושפים את הדגם של הננו-חללית הישראלית שמיועדת לנחות על פני הירח
בשנת 2014. הננו-חללית מפותחת ע"י עמותת SpaceIL, אותה הקימו יריב בש (ראשון משמאל), יהונתן
ויינטראוב (שני משמאל) וכפיר דמרי (ראשון מימין).
נשיא המדינה, שמעון פרס, השיק ב-8 בדצמבר 2011 את פרויקט הנחתת הננו-חללית הישראלית הראשונה על פני הירח, בטקס שנערך במפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית לישראל ביהוד.
הננו-חללית מפותחת על-ידי קבוצת מדענים צעירים במסגרת עמותת SpaceIL. קבוצת SpaceIL היא הנציגה הישראלית שמשתתפת בתחרות הבינלאומית Google Lunar X-Prize להנחתת חללית לא מאוישת על הירח, שסך הפרסים בה מגיע ל-30 מיליון דולר.
הנשיא נפגש במתקן התעשייה האווירית ביהוד עם יזמי הפרויקט ומדענים ישראלים צעירים המשתתפים בתחרות העולמית וקיבל סקירה מקיפה של תהליך בניית החללית והתקדמות הפרויקט. כל זאת, במטרה לעמוד באתגר העצום ולהפוך את ישראל למדינה השלישית שתנחת ותציב את דגלה על הירח. הנשיא חשף יחד עם רונה רמון ושלושת המדענים העומדים בראש הפרויקט את הדגם של החללית, וצירף לחללית קלף עליו צוטט הפסוק "והיו לי מאורות ברקיע השמיים להאיר על הארץ" (בראשית א': טו), אשר ילווה את החללית בדרכה לירח.
בנאום שנשא בפני היזמים, המדענים והמתנדבים שנרתמו להצבת ישראל על מפת החלל העולמית, אמר הנשיא: "יותר משישראל מובילה בטכנולוגיה, הטכנולוגיה עשויה להוביל את ישראל והיא הדבר הכי חזק, הכי חכם והכי נועז שיש לנו. טכנולוגיה היא המפתח לכלכלה. האוצר נוצר במעבדות, בהמצאות של המדענים ואלו מתורגמות לכסף. אני כל כך גאה בצעירים שהקימו את מיזם הצבת החללית הישראלית הראשונה על הירח והם גם מסוגלים להגיע לשם תוך התבססות על טכנולוגיות חדשות, חשיבה אסטרטגית ויצירתיות. אם יזכו בפרס, יעניקו לישראל הערכה עמוקה ביותר בעולם ויש לי את מלא האמונה בהם".
הנשיא הדגיש כי "אנו עומדים בפני מהפכה בתחום החלל הישראלי. סוד המדע טמון בתעוזת המדענים ובחוצפה, ובישראל יש מהם בשפע. האירוע הזה בעיני חשוב למדינת ישראל- החלל דורש טכנולוגיה מתקדמת, ממוזערת, נועזת, חכמה וזולה והוא מעניק לישראל כנפיים. הגיעה העת שדגל ישראלי יתנוסס על הירח אנו מספיק מתקדמים וטובים כדי להפוך למדינה השלישית המציבה את דגלה על הירח."
משקלה של הננו-חללית צפוי להיות כ-90 ק"ג וגודלה 80x80 ס"מ (בעת שיגור). לקראת הנחיתה צפויות להיפתח רגלים קפיציות מיוחדות, ואז יעמוד גובהה על כ-1.60 מטר.
הננו-חללית תורכב באולם שילובי הלוויינים על ידי מהנדסים ומומחים במגוון של תחומים ובתנאים מיוחדים וסטריליים של חדר נקי, על מנת למנוע "הכתמה" של החללית ברקמה אורגנית. דבר זה חיוני על מנת לשמור על החללית עצמה ועל הרכיבים העדינים שלה ולצורך הגנה בפני אבק וזיהומים הנמצאים בחלל. החללית תיבנה תוך התחשבות בהתוויות בינלאומיות שנועדו לוודא כי לא תהיה כל פגיעה בחיים שעל הירח במידה וישנם כאלו. במסגרת הזו יבוצעו גם הבדיקות הסופיות לקראת ההמראה, בהן: ניסויי הרעדות הבודקים את עמידות החללית, וניסויי ואקום תרמי שידמו את התנאים הקשים של החלל.
דב בהרב, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, ציין: "הפרויקט של SpaceIL מהווה דוגמה יוצאת דופן ליזמות, חדשנות והתמודדות מקורית עם אתגרים יוצאי דופן. התעשייה האווירית, כגוף המוביל בתעשיית החלל הישראלית, גאה לקחת חלק בפרויקט ולקדם בעזרתו את תעשיית החלל המקומית. מעבר לכך, ישנה חשיבות אדירה לחיזוק החינוך הטכנולוגי והצבתו כיעד לאומי. אני מקווה שהפרויקט יוכל לתת השראה לילדים ולבני הנוער לבחור בלימודים טכנולוגיים ולהיות הממציאים ואנשי הטכנולוגיה המובילים של המחר"
גב' רונה רמון, המנהלת את קרן רמון, מסרה:"אילן היה החלוץ שלנו מול העולם. הפרויקט ממשיך את דרכו ומציב עוד אתגר משמעותי בפני החברה הישראלית. יש כאן ביטוי לא רק למורשת ולשליחות גדולה, אלא גם לקבוצת האיכות שאילן השתייך אליה"
SpaceIL נוסדה לפני כשנה על ידי שלושה מהנדסים צעירים - יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, והיא פועלת כעמותה ללא כוונת רווח ששמה לה למטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בארץ. הצוות התחייב לתרום את כספי הזכייה לקידום החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל, ושואף לעורר בעזרת הפרויקט סקרנות ועניין מחודש בתחום המדעים בקרב הצעירים. כבר כיום פועלים במסגרת הפרויקט כ-100 מתנדבים בגילאי 18-13, בהם כ-15 בני נוער מתוכנית הנשיא המקדם מדענים צעירים, ובנוסף נערכות פעילויות חינוך רבות.
במקביל להתקדמות הטכנולוגית והפרויקטים החינוכיים, ממשיכה הקבוצה בגיוס הכספים לפרויקט שעלותו נאמדת בכ-15 מיליון דולר (כסף ושווה כסף). עד כה כבר גויסו כ-3.5 מיליון דולר.
בפגישה שנערכה בין דב בהרב, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, יצחק ניסן, מנכ"ל התע"א, וינקי מרגלית, יו"ר עמותת SpaceIL וראשי הקבוצה, הוחלט כי התע"א תיקח חלק משמעותי בבניית הננו-חללית ותעמיד לצורך כך חלק מיוחד במפעל החלל. בהרב אף יצטרף למועצת המנהלים של SpaceIL.
הפרויקט מבוסס על צוות ליבה טכנולוגי שיעסוק בפרויקט במשרה מלאה, ועל יועצים מקצועיים ומתנדבים רבים בתחומים שונים. בין הגופים הרבים המסייעים לפרויקט: מכון ויצמן למדע, הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אירונאוטיקס, רפאל וגילת. שיתוף הפעולה יוצא הדופן הוא למעשה הפעם הראשונה בה חוברים יחד נציגים מכל הגופים הנוגעים לתעשיית החלל הישראלית: חברות ממשלתיות, עסקיות ואקדמיה.
