ב י ע ףביטאון האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל

להזמנת מינוי פנה אל biaf@aerospace.org.il

מהדורה אלקטרונית מס' e137

ביעף e137

אלול תשע –ספטמבר 2016

בתוכן:

 

העיתון כולו בצבעים!

 

מועבר למנויים בקובץ PDF

 

דבר העורך - עמוד 2

חדשות ביעף

חיל האוויר

הושלמה אספקת 30 מטוסי הלביא מאיטליה

מטוסי ה-F-35 אדיר הראשונים בטיסות ניסוי בארה"ב

חיל האוויר מחפש מסוק אימון חדש

שמונה מטוסי F-15D ישנים נתקבלו מארה"ב

 

ישראל בחלל

לוויין התצפית אופק 11 שוגר בהצלחה חלקית

לוויין התקשורת עמוס 6 אבד בהתפוצצות

אוניברסיטת החלל הבינלאומית הגיעה לראשונה לישראל

אבי בלסברגר מונה למנהל סוכנות החלל

 

כטב"מים

קבוצת סאפרן הצרפתית תסייע לאורבן איירונאוטיקס להשלים את פיתוח הפרד האווירי

אלביט מערכות מציעה גם היא חימוש משוטט - SkyStriker

מיני-כטב"ם להפעלה מספינות - סקיילארק C

 

חילות אוויר ערביים

קטאר, כוויית, ערב הסעודית

 

למעלה

התצוגה האווירית פארנבורו 2016

 

השמיים לא האירו פנים לאלפי המבקרים בתערוכה הבינלאומית לתעופה וחלל, שנערכה בפארנבורו מה-11 עד ה-17 ביולי. עננים כבדים וכהים כיסו את השמיים ברוב שעות היום לאורך כל השבוע, וגשם חזק ירד מעת לעת והבריח את המבקרים למקומות מחסה. המצב היה קשה במיוחד בשעות אחרי הצהריים של היום הראשון, כאשר מבול של ממש הציף את כל שטחי התערוכה ואילץ את המארגנים לדרוש מכל הקהל לעזוב את המקום. מפגן הטיסה בוטל לחלוטין ביום הראשון, וגם בימים הבאים הוצגו מפגנים מוגבלים בגלל מזג האוויר המעונן והגשום. מזג אוויר כה גרוע, שנמשך ברוב ימי התערוכה, לא זכור לנו זה שנים רבות.

אבל מפגני הטיסה הוגבלו לא רק בגלל מזג האוויר. בעקבות תאונת טיסה קטלנית שאירעה ב-22 באוגוסט 2015 במפגן טיסה בבריטניה, כאשר מטוס הוקר האנטר התרסק על מכוניות שנסעו בכביש סמוך לשדה התעופה בו נערך המפגן וגרם לאבדות בנפש ולפצועים רבים, נאסר על קיום מפגני אווירובטיקה מחוץ לאזור המסלולים בפארנבורו. האיסור חל במיוחד על הצוות האווירובטי של חיל האוויר המלכותי -- החצים האדומים במטוסי הוק -- שהוגבלו למטסי חליפה בשמי התערוכה, אך לא יכלו לקיים את המופע המרשים שלהם כמו בשנים הקודמות.

כוכב התצוגה האווירית אמור היה להיות מטוס הקרב החמקן שממריא קצר ונוחת אנכית F-35B, בהופעת בכורה בפארנבורו. אלא שה-F-35B לא הוצג ממש בתערוכה, כי אם הגיע רק למופע טיסה קצר של כעשר דקות.

בדומה לתערוכות הקודמות בעשור האחרון, שהתאפיינו בפחות מ-100 כלי-טיס שהוצגו על הקרקע, הפעם נראו בפארנבורו בחמשת הימים הראשונים 81 מטוסים ומסוקים מאוישים, 7 דגמים בקנה מידה מלא ו-4 כטב"מים בינוניים וגדולים (אם כי לא כולם נשארו לאורך כל הימים). נכללו ביניהם שישה מטוסים שהוצגו לראשונה בתערוכה בינלאומית: מטוס התובלה הצבאי KC-390 ומטוס הנוסעים E190-E2 מתוצרת חברת אמבראר הברזילאית; ה-737 מהדור החדש של בואינג בגרסה MAX 8; הדיאמונד DART-450 האוסטרי; מטוס המנהלים הסילוני הגדול גאלפסטרים G500; ודגם בקנה מידה מלא של המטוס הצבאי העתידי להמראה ונחיתה אנכית בל V-280.

יהודה בורוביק, שהתמודד בהצלחה חלקית בלבד עם אפשרויות הצילום במזג האוויר הגרוע, סוקר את החידושים העיקריים בתערוכה, שכללו גם: הופעה של התאגיד האיטלקי פינמכניקה במיתוג חדש תחת השם לאונארדו; הניסיון המחודש לשווק דגם חמוש של מסוק הבלק הוק; והחימוש המתקדם SPEAR עבור מטוסי ה-F-35 הבריטיים.

למעלה

מוזיאונים לתעופה בעולם

מוזיאון התעופה של צבא היבשה הבריטי

מוזיאון מעניין שמתעד את היסטוריית התעופה בצבא היבשה הבריטי נמצא מחוץ לגדרות הבסיס הצבאי Middle Wallop, דרומית-מערבית ללונדון. הבסיס משמש זה עשרות שנים כמפקדה של חיל התעופה בצבא היבשה הבריטי (Army Air Corps) וכמרכז ההדרכה והאימונים של החיל.

ניצול מטוסים לסיוע לכוחות יבשה מתמרנים החל בצבא הבריטי בתחילת מלחמת העולם הראשונה. מטוסי סיור דו-מושביים של חיל התעופה המלכותי (Royal Flying Corps) נלוו לחיל המשלוח הבריטי שנלחם בגרמנים בחזית הבלגית החל מאוגוסט 1914. לאורך כל ארבע שנות המלחמה סייעו מטוסים דו-כנפיים קלים ללוחמים על הקרקע במשימות תצפית לאיתור כוחות אויב, הכוונת אש ארטילרית, העברת תחמושת וציוד, הטסת מפקדים, פינוי נפגעים ועוד.

באפריל 1918 הוחלט לאחד את חיל התעופה המלכותי (RFC) ואת שירות האוויר של חיל הים המלכותי (RNAS) ולהפעיל את כל כלי-הטיס הצבאיים של בריטניה במסגרת חיל האוויר המלכותי (RAF).

במלחמת העולם השנייה התעורר צורך מחודש במטוסי סיור קלים שיפעלו בצמוד לכוחות הקרקעיים המתמרנים. פותח הרעיון של "עמדת תצפית מעופפת" (AOP), והוקמו תריסר טייסות שצוידו במטוסי טיילורקראפט אוסטר. הראשונה, טייסת 651, הוקמה ב-1 באוגוסט 1941, ונשלחה לפעילות בחזית הצפון-אפריקנית בנובמבר 1942. עד סוף המלחמה פעלו טייסות ה-AOP בכל החזיתות --- בצפון אפריקה, באירופה ובמזרח הרחוק. היו אלה אמנם טייסות של חיל האוויר המלכותי, אבל הטייסים הוכשרו מקרב קציני וחיילי חיל התותחנים המלכותי ויחידות אחרות של צבא היבשה. מטוסי האוסטר פעלו ממנחתים מאולתרים ליד היחידות הצבאיות שבהן תמכו, וטייסיהם למדו להתחמק ממטוסי קרב עוינים על-ידי פיתוח שיטות טיסה בגובה נמוך בצמוד לתוואי הקרקע.

לאחר תום המלחמה המשיכו טייסות AOP ספורות לפעול בפלשתינה (ארץ-ישראל), מאליה (בדרום-מזרח אסיה), קוריאה וקפריסין. טייסת 651 פעלה בארץ-ישראל מיולי 1945 עד לפינוי כוחות המנדט הבריטי ביוני 1948. מטוסי האוסטר Mk. V ביצעו טיסות סיור שגרתיות בשמי הארץ וסייעו לצבא הבריטי בדיכוי הפרות סדר ופעילויות טרור.

פעילות אווירית נוספת של צבא היבשה הבריטי במלחמת העולם השנייה התארגנה לצורך העברת כוחות מוטסים ללחימה מעבר לקווי האויב. לאור השימוש המוצלח של הגרמנים בדאונים נושאי גייסות שנגררו מאחורי מטוסי תובלה במבצע כיבוש המבצר הבלגי Eben Emael במאי 1940, הורה וינסטון צ'רצ'יל על גיבוש כוח אווירי מוטס בן 5,000 לוחמים. הבריטים החלו עד מהרה לפתח דאונים נושאי גייסות וציוד משלהם, ואימצו גם דאונים מתוצרת ארה"ב. בפברואר 1942 הוכרז רשמית על הקמת חיל האוויר של הצבא (Army Air Corps), שכלל את חטיבת טייסי הדאונים (Glider Pilot Regimen) ואת חטיבת הצנחנים.

יתרונם של הדאונים על פני מטוסי תובלה להצנחת צנחנים התבטא ביכולת להנחית לוחמים במיקום מרוכז מאחורי קווי האויב כשהם מוכנים מידית לקרב, בעוד שצנחנים מתפזרים על פני שטח נרחב ולוקח זמן ניכר לריכוזם.

כוחות מוטסים בדאונים השתתפו במבצעים של בעלות הברית מ-1942 עד 1945 -- חלקם מוצלחים ואחרים שנכשלו. אלה כללו את מבצע Freshman לתקיפת מפעל המים הכבדים של הגרמנים בנורבגיה בנובמבר 1942 (שנכשל); הפלישה לסיציליה באיטליה ביולי 1943; הפלישה בחופי נורמנדי בצרפת ביוני 1944; הפלישה בדרום צרפת באוגוסט 1944; מבצע Market בהולנד בספטמבר 1944 (שנכשל); ומבצע Varsity בגרמניה במארס 1945.

חיל האוויר של הצבא פורק בשנת 1950, אך חטיבת טייסי הדאונים המשיכה להתקיים עד 1957. בהקשר אלינו ראוי להזכיר, כי טייסים של החטיבה עם דאוני הורסה נשלחו לפלשתינה בתחילת 1946 והוצבו בבסיסים קסטינה ועקיר. בסוף 1946 ובתחילת 1947 בוצעו בעקיר טיסות אימונים של דאוני ההורסה כשהם נגררים על-ידי מטוסי הליפקס ודקוטה. בדצמבר 1947 הוחזרו תשעה דאוני הורסה מפלשתינה למצרים והושמדו שם.

ב-1 בספטמבר 1957 הקים הצבא הבריטי מחדש זרוע אווירית, שנקראה שוב Army Air Corps. בתוך חיל האוויר של צבא היבשה שולבו שאריות חטיבת טייסי הדאונים (ללא הדאונים שהוצאו משירות) וטייסות ה-AOP של חיל האוויר המלכותי, ובשנים הבאות גדלה זרוע זאת והתפתחה עם קליטת מסוקים מסוגים שונים ומטוסים קלים ששימשו למשימות קישור. מפקדת זרוע האוויר של צבא היבשה נמצאת מאז ועד היום בבסיס Middle Wallop, בו ביקרנו בחודש יולי.

במוזיאון מוצגים מרבית המטוסים, הדאונים והמסוקים שהופעלו בשירות צבא היבשה הבריטי במשך השנים. בנוסף מתעד המוזיאון יפה את ההיסטוריה של הפעילות האווירית הזאת ואת המבצעים העיקריים שלה. עדיין חסר במוזיאון נציג של דור מסוקי התקיפה שמפעיל הצבא מאז תחילת שנות ה-2000, אבל בעקבות ההחלטה לרכוש מסוקי אפאצ'י חדישים ולהוציא משירות את מסוקי האפאצ'י הישנים, צפוי שאפאצ'י יגיע למוזיאון בתחילת העשור הבא.

אנו מביאים מבחר תמונות של כלי-הטיס ההיסטוריים שמוצגים במוזיאון, עם הסברים מפורטים לגבי כל אחד מהם.

 

למעלה