חדשות ביעף

דרימליינר שישי של אל-על, בצבעי רטרו

חברות תעופה סיניות מגדילות את היצע הטיסות לישראל: סצ'ואן, היינאן, קתאי פסיפיק

נאס"א תסייע בהנחתת חללית SpaceIL על פני הירח

התע"א תייצר את לוויין התקשורת עמוס 8

התע"א תשתף פעולה עם אפקטיב ספייס ותשקיע בה

רפאל פיתחה דגם משופר של טיל הספייק

הרון לסיור ימי מופעל במרחב אווירי אזרחי עבור הסוכנות האירופית למשמר גבולות וחופים

בלובירד הסבה את ה-ThunderB להמראה ונחיתה אנכית; מספקת מיני-כטב"מים לצבא הודו

חילות אוויר במזרח התיכון: איראן, בחריין, עיראק

למעלה

זכות ראשונים: חלוצי התיכון האווירונאוטי בישראל

פרופ' סידני גולדסטין

הקמת המחלקה להנדסה אווירונאוטית בטכניון בראשית שנות ה-50' נזקפת לזכותו של סידני גולדסטין - פרופסור בריטי למתמטיקה שימושית, שקנה לעצמו שם עולמי כאחד מהמדענים הבולטים ביותר בתחום דינמיקת הזורמים.

כבן למשפחה יהודית, הוא ספג ערכי ציונות משחר נעוריו בבריטניה ולאורך דרכו האקדמית בקמפוסים, בהם פגש דמויות ציוניות בולטות דוגמת זליג ברודצקי (לימים נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים) והד"ר חיים ויצמן. הציונות תפסה מקום מרכזי בחייו לצד פועלו המדעי, ולכן, כאשר נקרא אל הדגל על-ידי נשיא הטכניון לאחר קום המדינה, הוא לא היסס לבוא ולסייע.

גולסטין נענה בשמחה להזמנתו של נשיא המדינה ד"ר חיים ויצמן והגיע לביקור ראשון בארץ באמצע 1949, במהלכו שכנע את ראש הממשלה דוד בן-גוריון בצורך להקמת מחלקה להנדסה אווירונאוטית בטכניון והביע את הסכמתו לסייע בהגשמת הרעיון. הוא עלה לארץ בנובמבר 1950 והצטרף לטכניון כפרופסור למתמטיקה שימושית וכראש המחלקה המיועדת לאווירונאוטיקה. כעבור חודשים ספורים מונה לסגן נשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. גם לאחר שעבר לארה"ב, נענה באמצע שנות ה-60' לכהן כיו"ר הקורטוריון של הטכניון וגיבש תוכנית הבראה בעידן של קשיים כלכליים.

ספק רב אם אדם אחר במעמדו האקדמי הנשגב היה מסכים לקטוע קריירה מחקרית כה ענפה ומבטיחה על מנת להקים מאפס מחלקה לאווירונאוטיקה במדינה צעירה, שעדיין נאבקה על קיומה הבסיסי, אלמלא נבט בו זרע הציונות. הפקולטה שהוקמה על ידו כמחלקה קטנה עם שאיפות גדולות, הפכה מאז ועד היום לבית היוצר היחיד בארץ למהנדסי אווירונאוטיקה, עליהם מושתתות תעשיות התעופה והחלל המשגשגות של מדינת ישראל.

בן קשלס מתאר את קורות חייו העשירים במעש של סידני גולדסטין - באוניברסיטאות מנצ'סטר וקיימברידג' בבריטניה; במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה בארה"ב; בראש קבוצת מחקר אווירונאוטי במעבדה הפיזיקלית הלאומית, שרתמה את כישוריה וניסיונה לקידום התעופה הצבאית בבריטניה במסגרת המאמץ המלחמתי מול גרמניה הנאצית; באוניברסיטת מנצ'סטר אחרי מלחמת העולם השנייה; ובאוניברסיטת הרווארד בארה"ב לאחר פרישתו מהטכניון.

למעלה

מוזיאונים לתעופה בעולם

מוזיאון חיל האוויר המלכותי בצפון לונדון

לקראת יום השנה ה-100 להקמתו של חיל האוויר המלכותי כזרוע עצמאית לצד צבא היבשה וחיל הים בבריטניה, שחל באפריל 2018, הושק מיזם לפיתוחו מחדש ושדרוגו של המוזיאון הוותיק בצפון לונדון. בתוכנית הפיתוח רחבת ההיקף הושקעו כ-26 מיליון לירות שטרלינג, שנתקבלו בחלקם ממפעל ההגרלות הלאומי בבריטניה ומתרומות של חברות ויחידים. המוזיאון המשודרג במתכונתו החדשה נחנך ב-30 ביוני השנה בנוכחות הנסיך אדוארד, בנה של המלכה אליזבת השנייה. אנו ביקרנו במוזיאון שבועיים לאחר פתיחתו המחודשת ומגישים כאן סקירה נרחבת .

המוזיאון, שנפתח לראשונה לציבור ב-1972, שוכן באתר הבסיס ההיסטורי הנדון. הפעילות האווירית שם החלה כבר בשנת 1908, כאשר יזמים בריטים ניסו לבנות מטוסים חלוציים ולהטיסם מהשדה. ב-1910 הוקם בהנדון מפעל המטוסים גרהם-ווייט, וכעבור כשנתיים נוסף מפעל המטוסים Airco של ג'ורג' הולט תומאס. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה החלו מפעלים אלה בהנדון לייצר מטוסים צבאיים עבור גיס התעופה המלכותי ועבור שירות האוויר המלכותי של חיל הים. בשדה פעלו גם בתי ספר לטיסה, שהכשירו טייסים עבור שתי זרועות האוויר. בעקבות הקמתו של חיל האוויר המלכותי באפריל 1918 הפך השדה לבסיס RAF Hendon, שבו נתקבלו לשירות המטוסים שיצאו מקווי הייצור. לאחר תום המלחמה יצאו מהשדה טיסות תובלה רשמיות, ונערכו בו תצוגות טיסה שמשכו קהל רב.

שדה התעופה בהנדון נרכש על-ידי חיל האוויר המלכותי ב-1925 והפך לבסיסן הקבוע של מספר טייסות. בהדרגה נבנו בו בניינים עבור מפקדות ויחידות שונות של החיל, ומ-1936 החלה לפעול מהנדון הטייסת ששירתה את המלך, בני משפחת המלוכה וראשי השלטון. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש השדה בעיקר כבסיס למטוסי קישור, שהטיסו אישים חשובים אל לונדון וממנה. מהנדון פעלו גם מטוסי קרב, שסייעו להגנה על לונדון בתקופת "הקרב על בריטניה" ב-1940.

לאחר המלחמה פעלו בהנדון שתי טייסות ספיטפייר (עד 1949) וטייסת הקישור, והשדה שימש גם מטוסים אמריקניים. הפעילות הצבאית הסדירה בהנדון הופסקה בנובמבר 1957, אם כי מעת לעת המשיכו לנחות בו מטוסים. השדה נסגר כליל לפעילות אווירית בסוף 1968, אך המשיך לשמש בסיס ליחידות קרקעיות של חיל האוויר המלכותי. בסיס RAF Hendon נסגר רשמית ב-1 באפריל 1987, והמחנה המזרחי נסגר בפברואר 1988. בהדרגה נבנו מסביב בנייני מגורים רבים, והאזור הפך לשכונה צפופה הסוגרת מכל העברים על השטח שהושאר למוזיאון .

עשרות כלי-הטיס ההיסטוריים המרכיבים את האוסף העשיר במוזיאון המחודש מוצגים בתוך ארבעה האנגרים ומבנים גדולים. רוב המטוסים, המסוקים והדאונים הם מדגמים שהופעלו בחיל האוויר המלכותי בתקופות השונות, אך נכללים גם מטוסים גרמניים ואמריקניים. בנוסף לכלי-הטיס מוצגים גם טילים ופצצות אותם נשאו המטוסים בפעילות מבצעית.

הכניסה הראשית למוזיאון הועברה להאנגר 1 המחודש. מוצגים בו חמישה מטוסים ומסוק אחד, המבטאים את הדרך שעבר החיל ממלחמת העולם הראשונה (DH9A) ועד ימינו (דגם בקנה מידה מלא של ה-F-35), וכן אמצעי חימוש מתקופות שונות. עיקר התצוגה בהאנגר זה מוקדשת לסיפורים על האנשים, הציוד, השותפויות והחידושים, שהציבו את חיל האוויר המלכותי בחוד החנית של העוצמה האווירית. האנגר זה מציע גם פעילויות רבות לילדים.

האנגר 2 מוקדש למלחמת העולם הראשונה -- ארבע השנים שבהן פעלו זרועות אוויר נפרדות של צבא היבשה וחיל הים, לפני הקמתו של חיל האוויר המאוחד. מוצגים בו 14 מטוסים, ביניהם שני מטוסי קרב גרמניים ומטוס בלריו XXVII חלוצי משנת 1911. הכניסה להאנגר 2 היא דרך בית יפה שנבנה במקורו בשנת 1915 ושימש כבניין ההנהלה והמשרדים של מפעלי גרהם-ווייט.

במרחק הליכה קצר לאחר היציאה מהאנגר 2 מגיע המבקר להאנגר 6 החדש, שבו מרוכזת תצוגה תחת הכותרת: "חיל האוויר המלכותי בעידן האי-ודאות, מ-1980 עד היום". מוצגים בו שישה מטוסי קרב ותקיפה בריטיים ששירתו בסוף המאה ה-20, וכן הכטב"ם האמריקני MQ-1B פרדטור, חלק גוף קדמי של מטוס הרקולס ומסוק שינוק, וכן מבחר טילים ופצצות מונחות.

משם מגיע המבקר למבנה הגדול ביותר במוזיאון, הכוללות את אולמות התצוגה 3, 4 ו-5. לפני חידוש פני המוזיאון, זו הייתה התצוגה הראשית בהנדון ושם הייתה הכניסה הראשית. בשלושת האולמות הגדולים מוצגים עשרות מטוסים, מסוקים, דאונים ואמצעי חימוש מהתקופה שבין מלחמות העולם, משנות מלחמת העולם השנייה ומהשנים שלאחר תום המלחמה ועד 1980.

המוזיאון המחודש מעוצב ומאורגן בטוב טעם, והביקור בו מספק חוויה מהנה ביותר לכל חובב תעופה. קל ופשוט להגיע למוזיאון ממרכז לונדון באמצעות הקו הצפוני (השחור במפה) של הרכבת התחתית בענף שמגיע עד Edgware, כאשר יש לרדת בתחנת Colindale.

למעלה

ב י ע ףביטאון האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל

מהדורה אלקטרונית מס' e145

ביעף e145

חדשות ביעף

ספרים ביעף