מהדורה אלקטרונית מס' e147
ביעף e147
ניסן תשע"ט – אפריל 2019
בתוכן:
- חדשות ביעף
- זכות ראשונים
- מוזיאונים לתעופה בעולם
- ספרים ביעף
העיתון כולו בצבעים!
מועבר למנויים בקובץ PDF
להזמנת מינוי פנה אל biaf@aerospace.org.il
ניסן תשע"ט – אפריל 2019
בתוכן:
העיתון כולו בצבעים!
מועבר למנויים בקובץ PDF
החללית בראשית הגיעה לירח, אך לא הצליחה לנחות כראוי
מסוקי הסייפן המיושנים יוחלפו במסוקי אימון מתקדמים AW119Kx מתוצרת איטליה
רפאל חשפה בתערוכה בהודו את הטיל אוויר-קרקע Rocks
רפאל הרוויחה 479 מיליון ש"ח בשנת 2018
התע"א חשפה טיל תוקף משוטט חדש: מיני-הארפי
התע"א הפסידה 44 מיליון דולר בשנת 2018
הכטב"ם קורמורן יותאם לריסוס חקלאי מהאוויר
אלביט מערכות הרוויחה 207 מיליון דולר בשנת 2018
אל-על עיצבה איורים של סן פרנסיסקו ולאס וגאס על מטוס דרימליינר
אל-על הפסידה 52 מיליון דולר בשנת 2018; מטוסי ה-767 הוצאו משירות
חילות אוויר במזרח התיכון: מצרים, קטאר, האמירויות הערביות המאוחדות
טייסות בחיל האוויר
טייסות 100 ו-135 אוחדו לטייסת "הראשונה"
לקראת סגירת שדה דב בתל-אביב, המיועדת ל-1 ביולי 2019, הוחלט בחיל האוויר להעביר את הטייסות הקלות שפעלו שם בכנף 15 לבסיס חצור (כנף 4).
במסגרת תהליך המעבר הוחלט למזג את טייסת 135 (מלכי האוויר) לתוך טייסת 100 (הראשונה) ולהעביר לחצור את טייסת 100 המאוחדת. זו תהיה הטייסת הגדולה ביותר בחיל האוויר מבחינת מספר המטוסים העומדים לרשותה וכמות האנשים המשרתים בה, כולל הגף הטכני של כנף 15. טייסת 100 המאוחדת החלה להתארגן מחדש בתחילת 2019 ונקבע לה סמל שונה במקצת השומר על איור הגמל המעופף.
בכתבה זו אנו סוקרים את ההיסטוריה של טייסות 100 ו-135 מבחינת סוגי המטוסים שהופעלו במסגרתן במהלך השנים.
זכות ראשונים: חלוצי התיכון האווירונאוטי בישראל
פרופ' דוד אביר (אברמוביץ')
דוד אביר (אברמוביץ', במקורו) היה אחד משלושת אנשי התעופה בארץ ישראל שיצאו לאנגליה אחרי תום מלחמת העולם השנייה ללמוד הנדסה אווירונאוטית - יחד עם יוסף זינגר ואריה הלל. בשובם לארץ אחרי הקמת המדינה התגייסו השלושה למחלקת ההנדסה בחיל האוויר ותרמו מהידע והכישורים שלהם להבטחת יכולת הפעולה של מטוסי החיל ולשיפורם. אחרי שהשתחרר משירות הקבע שלו בחיל האוויר, המשיך אביר להשתלם לתארים גבוהים ופנה לקריירה אקדמית.
אביר, שחלם על תעופה משחר נעוריו, הטביע את חותמו הייחודי במשך עשרות שנים על התפתחות התעופה בארץ, על הפעילות בתחום חקר החלל, על יצירת בסיס מונחי תעופה מקצועיים בשפה העברית ועל החינוך האווירונאוטי בקלוב הארצישראלי לתעופה, בחיל האוויר, בטכניון, באוניברסיטת תל-אביב ובסוכנות החלל הישראלית.
בן קשלס ורמי סקלדמן סוקרים את תולדות חייו העשירים של פרופ' אביר ואת פעילותו המקצועית בתחומי התעופה והחלל, שעברו בתחנות שונות בישראל, באנגליה ובארה"ב: מדריך ראשי בקלוב הארצישראלי לתעופה במחצית השנייה של שנות ה-30' ועד אחרי תום מלחמת העולם השנייה; לימודי הנדסת אווירונאוטיקה ומכונות בברדפורד במחצית השנייה של שנות ה-40'; שירות במחלקת ההנדסה של חיל האוויר מ-1949 עד 1955; השתלמות לתוארי מגיסטר ודוקטור בשנות ה-50'; הוראה ומחקר במחלקה למכניקה ובמחלקה להנדסה אווירונאוטית בטכניון; ייעוץ לתיכון מטוס הקונקורד בבריטניה; הובלת קידום תשתיות הנדסיות ומחקר ופיתוח בתעשייה האווירית לישראל מ-1968 עד 1971; השתתפות בהקמת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב וכהונה כמרצה וכדיקן; פעילות מדעית לקידום חקר החלל; ופעילות ענפה באגודות מקומיות ובינלאומיות.
מעטים האנשים שתרומתם לפיתוח התעופה וחקר החלל בישראל הייתה משמעותית כמו תרומתו של פרופ' דוד אביר, שלאורך כל דרכו המקצועית התנהל בנועם הליכות ובענווה.
מוזיאונים לתעופה בעולם
מוזיאון הזרוע האווירית של הצי הבריטי
שירות האוויר של חיל הים המלכותי הבריטי (Royal Naval Air Service) הוקם רשמית ב-1 ביולי 1914, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הזרוע האווירית הימית פעלה במסגרת הצי עד תחילת אפריל 1918, עת אוחדה עם גיס התעופה המלכותי (Royal Flying Corps) של צבא היבשה לזרוע אווירית עצמאית שכונתה חיל האוויר המלכותי (Royal Air Force) . באפריל 1924 הוקמה הזרוע האווירית של הצי (Fleet Air Arm) במסגרת חיל האוויר המלכותי, שהפעילה את המטוסים מסיפון הספינות המותאמות של הצי. במאי 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזרה הזרוע האווירית הזאת לשליטת פיקוד חיל הים, והופרדה מחיל האוויר המלכותי.
מוזיאון הזרוע האווירית הוקם בשנת 1964 בבסיס האווירי Yeovilton של הצי המלכותי, בדרום-מערב אנגליה. ביותר מחצי יובל השנים שחלפו מאז צבר המוזיאון למעלה מ-100 מטוסים ומסוקים שהופעלו במסגרת הזרוע האווירית הימית, אבל רק כ-40 מביניהם מוצגים כיום לקהל הרחב בארבעת אולמות המוזיאון.
האולם הראשון מתעד את ראשית התעופה הימית ומלחמת העולם הראשונה, אך מוצגים בו גם כלי-טיס מתקופות מאוחרות יותר - כמו המטוס האמפיבי סופרמארין וולרוס מסוף שנות ה-30' והמסוקים דרגונפליי, ווירלווינד וסי-קינג מתוצרת ווסטלנד.
אולם 2 מוקדש למלחמת העולם השנייה ולמלחמת קוריאה. מוצגים בו עשרה מטוסי קרב, תקיפה ואימון ומסוק אחד ששירתו בזרוע האווירית של הצי הבריטי, העפיפון הרוטורי החד-מושבי פוקה אכגליס (מעין ג'יירוקופטר בלתי ממונע) שהופעל מצוללות של הצי הגרמני כשהוא קשור בכבל, ומיג-15 סובייטי מתוצרת פולין שמייצג את מלחמת קוריאה.
אולם 3 מדמה סיפון של נושאת מטוסים בריטית, כשמוצגים תשעה מטוסי קרב ותקיפה סילוניים ובוכנתיים משנות המלחמה הקרה ומסוק אחד.
התצוגה באולם 4 סוטה מהנושא המרכזי של מוזיאון זה וכוללת גם אטרקציות שאינן קשורות לתעופה ימית - בדמות אב-הטיפוס הבריטי הראשון של מטוס הנוסעים העל-קולי קונקורד ושני מטוסי ניסוי שסייעו לפיתוח התצורה האווירודינמית של הקונקורד.
את התמונות המופיעות בכתבה זו צילמנו בעת ביקורנו במוזיאון ביאובילטון ביולי 2014. מאז לא חלו במוזיאון שינויים גדולים, פרט להחלפת מטוס או שניים והוספת כלי-טיס בודדים בחלק מהאולמות.
סקירת ספרי תעופה וחלל חדשים, שיצאו לאור בארץ ובעולם. המדור כולל הפעם סקירה של הכותרים:
The Hammers Squadron F-4E Phantom 1969-1994
The First Jet Squadron Mirage IIIC/B 1962-1979
Israeli Air Force IAI Nesher 1971-1985
Israeli Air Force Mini Photo Album Nos. 1, 2 & 3
מאת רענן וייס, IsraDecal Publications, 2018
Cheetah - Guardians of the nation, by Winston Brent, Freeworld Publications, South Africa, 2008
רבע לשמונה - מוטי הוד: משדות דגניה ועד קצה הרקיע, מאת אילן כפיר ודני דור, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2019