חדשות ביעף

אל-על עושה היסטוריה: טיסה מסחרית ראשונה מנתב"ג לאבו דאבי

היערכות מחדש של חיל האוויר תכלול סגירת טייסת ברק והעברת טייסות בין הבסיסים

טייסת האדיר השנייה הוכרזה כמבצעית; הגיע אדיר מיוחד לניסויי טיסה

חיל האוויר יצטייד ב-12 מסוקי אימון AW119Kx איטלקיים

לוויין התצפית אופק 16 שוגר בהצלחה

רפאל פתחה מרכז חלל בתל-אביב

אלתא מערכות פיתחה מקלט משימה ייחודי עבור פרויקט אדליס-סמסון של הטכניון

הננו-לוויין דידו-3 של ספייס פארמה שוגר בהצלחה לחלל

התע"א ביצעה ניסויי ירי מוצלחים בטיל לורה

התע"א תספק מטוסי מודיעין למדינה אירופית

רפאל תקים בארה"ב מפעל לייצור מערכות כיפת ברזל

לוקהיד מרטין חתמה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש עם משרד הכלכלה והתעשייה

בואינג ביצעה שיתופי פעולה תעשייתיים עם חברות ישראליות ביותר ממיליארד דולר במשך שלוש שנים

מערכת MultiFlyer: להק מסוקים זעירים למשימות אזרחיות

סטדיקופטר מציעה מסוקים זעירים עם הנעה חשמלית

החימוש המשוטט הטקטי Hero-30 נכנס לשירות צה"ל

אלביט השלימה ניסויי סביבה מחמירים ברחפני תור

סטודנטים בטכניון הטיסו כטב"ם ניסוי לחקירת תופעות אווירואלסטיות, שיוצר בהדפסה תלת-ממדית

כטב"ם ניסיוני יוצר כולו בהדפסה תלת-ממדית (SkysPrinter)

גדפין פיתחה כטב"ם ממריא ונוחת אנכית להטסת מטענים

EnforceAir: מערכת מובילה לנטרול רחפנים

יכולות יירוט באמצעות רחפן ישולבו במערכת ההגנה נגד רחפנים של אלתא

חילות אוויר ערביים - מצרים

למעלה

תעופה ביטחונית בארץ ישראל המנדטורית

מטוסי שירות אוויר: 10 בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948

במסגרת הצעדים להקמת צבא עברי שיגן על היישוב היהודי בארץ ישראל מפני התקפות של ערבים ופלישה של צבאות ממדינות ערב השכנות, הוקמה ב-10 בנובמבר 1947 זרוע אווירית שנקראה שירות אוויר (בכתיב החסר של אותם ימים: שרות אויר, ובראשי תיבות ש.א.). שירות אוויר התחיל לפעול באופן מוגבל עם צי קטן של מטוסים אזרחיים שנמצא אז בארץ, ובחצי השנה שבה פעל עד להכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948 הגדיל את כוחו במידה ניכרת באמצעות רכש מעודפי הצבא הבריטי והבאת מטוסים מחו"ל. שירות אוויר החל את פעילותו עם שמונה מטוסים חד-מנועיים קלים. בסוף אפריל 1948 הופעלו כבר 20 מטוסים במסגרת ארבע טייסות בשלושה בסיסים, ובשבועיים הראשונים של מאי תוגבר הצי עם מטוסים שהגיעו מחו"ל.

הפעילות המבצעית של מטוסי שירות אוויר תוארה בהרחבה בספרים ומאמרים שפורסמו במהלך השנים, ביניהם: תולדות נעוריה של טייסת א' וסוללי העצמאות באוויר מאת אדם שתקאי; שורשי חיל האוויר, מאת עדו אמבר, אלי אייל ואבי כהן; מחלקת הטיס של הפלמ"ח, טייסת א' וטייסת הנגב במלחמת העצמאות, מאת עודד מרום; טייסת הגליל במלחמת העצמאות, מאת נעם הרטוך; נתיב הנשר בשמיים - טייסי הפלמ"ח מספרים, מאת פנינה ירוחמי; ועוד.

אבל בשום מקום לא התפרסמה עד היום סקירה מרוכזת ומפורטת על התפתחות מצבת המטוסים בשירות אוויר, עם זיהוי מדויק של כל מטוס, מקורו ומועד כניסתו לשירות. את זה אנו עושים בכתבה זו. אנו מתארים כאן את השלב האחרון בהפעלתם של המטוסים ברישום ארץ-ישראלי מנדטורי (VQ-PAx) ומה עלה בגורלם, ובכך אנו משלימים את סדרת הכתבות "כנפי העבר" שפרסמנו ב-12 חוברות "ביעף" ממספר 53 עד 69, ואת סדרת הכתבות על התעופה האזרחית בארץ ישראל המנדטורית שפרסמנו בשמונה גיליונות אלקטרוניים של "ביעף" מ-e116 עד e127.

את המידע לכתבה זו אספנו ממגוון רחב של מקורות מודפסים וארכיוניים, וכן הסתמכנו על דו"חות סיכום טיסות מקוריים של שירות אוויר. סייעו לנו באיסוף המידע ד"ר נעם הרטוך, שלמה אלוני, ובן קשלס שהכין עבורנו את הפרופילים הצבעוניים של המטוסים.

זכות ראשונים: חלוצי התיכון האווירונאוטי בישראל

יהודה (יוליוס) סולטר

יהודה סולטר הוא אחת הדמויות הפחות מוכרות מבין החלוצים הטכניים שסייעו לחיל האוויר בראשית ימי המדינה. כמכונאי מטוסים ומנועים שצבר ניסיון מעשי רב-ערך בשירותו בחיל הים ובחיל האוויר של צבא ארה"ב בתקופת מלחמת העולם השנייה, סולטר סייע להשמשת מטוסי האוסטר של שירות אוויר, ולאחר מכן היה מחלוצי האחזקה בחיל האוויר. בתום מלחמת העצמאות חזר לארה"ב כדי להשלים את לימודיו, ובאוקטובר 1954 שב לישראל כמהנדס אווירונאוטיקה מדופלם עם ניסיון מקצועי ראשוני.

סולטר ראוי להיכלל בנבחרת מהנדסי האווירונאוטיקה הבולטים שתרמו לעיצוב התשתית ההנדסית של תעשיית המטוסים במדינת ישראל, בזכות פעילותו החלוצית להקמת מחלקת הנדסה במכון הממשלתי לבדק מטוסים באמצע שנות ה-50'. ככל שידוע, סולטר היה המהנדס הראשון שנתקבל לעבודה במכון הבדק לצורך ביצוע עבודות אווירונאוטיות. הוא הקים את מחלקת ההנדסה הראשונה בבדק ועמד בראשה. בהובלתו, מחלקתו הצנועה סייעה למפעל הקטן, בשנים בהן התעצבה דמותו, לכבוש את יעדיו הראשונים. הצלחה זו היא שפרצה את הדרך לתחומי הייצור והפיתוח, שהצמיחו מתוך מכון התחזוקה הקטן את התעשייה האווירית לישראל.

בן קשלס מתאר את קורות חייו של יהודה סולטר בארה"ב ובישראל, ואת פעילותו המקצועית בשירות אוויר, בחיל האוויר, בבדק מטוסים, בחברת הוגו מרום יועצי תעופה ובמשרד הביטחון.

למעלה

מוזיאונים לתעופה בעולם

המוזיאון האווירונאוטי איירוסקופיה בטולוז

מוזיאון התעופה איירוסקופיה פתח את שעריו לציבור בתחילת 2015, ומאז הוא משמש בית לאחד מאוספי המטוסים החשובים בצרפת. המוזיאון שוכן בשדה התעופה בלאניאק, שליד טולוז, בסמיכות למפעלי איירבאס.

בלב המוזיאון שוכן מבנה מתכתי מרשים דמוי צינור מעוקל, המשמש כאולם התצוגה המרכזי ובו מרוכזים כ-30 כלי טיס שונים. אל מבנה זה מוביל בניין המבואה, המכיל את הקבלה, אודיטוריום וחנות מזכרות. ברחבת תצוגה פתוחה בחזית מוצגים מטוס קונקורד שהופעל על-ידי אייר פראנס, מטוס קאראוול ואב-הטיפוס הראשון של מטוס התובלה המתקדם איירבאס A400M . ברחבה נוספת מאחור מאוחסנים מטוסים שעתידים להצטרף למוזיאון, ביניהם אבות-טיפוס שונים של איירבאס (כולל A380 ) לצד אבות-הטיפוס של מטוסי ATR.

הכניסה לאולם התצוגה הראשי מובילה למרפסת רחבת ממדים, שצופה אל רחבת התצוגה שמתחתיה. לאורך המרפסת פזורים דגמי מטוסים המייצגים את תעשיית התעופה הצרפתית. ציור קיר באורך של 57 מטרים מגולל את סיפור התפתחותה של תעשיית התעופה הצרפתית. מהמרפסת יוצאים גשרי גישה לביקור בתוך שלושת מטוסי הענק ששולטים ברחבת המוזיאון: סופר-גאפי ששימש את איירבאס להובלה אווירית של מקטעי מטוסי שלמים, אב-הטיפוס של ה-A300B שהיה הראשון בשושלת המטוסים הענפה של איירבאס, ומטוס הקונקורד הסדרתי הראשון ששימש לצורכי פיתוח ורישוי. חווית הביקור במטוסים אלו מספקת הצצה אל מאחורי הקלעים. כך למשל, ניתן להיכנס לתא המטען הרחב של הסופר-גאפי מבעד לחרטומו הפתוח, להציץ במבנה המטוס והמערכות השונות ב-A300B שחיפויי הפנים ורצפתו הוחלפו בפאנלים שקופים, וכן להתרשם מציוד ניסויי הטיסה שהותקן באב-הטיפוס של הקונקורד. בקומת הקרקע מוצגים קבוצות שונות של מטוסים שמייצגים תקופות שונות בהתפתחות התעופה הצרפתית, לצד מספר מטוסים זרים.

הסקירה נכתבה על-ידי בן קשלס ומלווה בתמונות שצילם במהלך ביקורו במוזיאון בדצמבר 2019.

למעלה

ב י ע ףביטאון האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל

מהדורה אלקטרונית מס' e152

ביעף e152

חדשות ביעף

ספרים ביעף